מעצר עד תום ההליכים לחשודים ביציאה משיראל שלא כדין ובחבלת מתקני צה"ל

השאלה המשותפת בשתי בקשות אלה, האם ראוי לחרוג מהלכת בית משפט זה, כי יש לעצור עד תום ההליכים מי שיוצא מהאזור לישראל שלא כדין.

אציין כי בשני המקרים שלפני לא מדובר רק ביציאה לישראל, ועל פי האמור בכתבי האישום ובחומר הראיות הלכאורי, מדובר ביציאה במספר רב של פעמים, ובנוסף בחבלה במתקן של צה"ל דהיינו בגדר ההפרדה.

הלכה שנפסקה ע"י בית משפט זה היא שמי שנתפס בישראל ביציאה שלא כדין ייעצר עד לתום ההליכים. כאשר מי שנתפס אף מודה כי עשה כן קודם לכן במספר רב של פעמים ולצורך כך אף חיבל בגדר ההפרדה, הרי יש בנימוקים טובים כדי לסטות מהלכת בית המשפט בעניין.

עיינתי בהחלטת בית משפט קמא ולא מצאתי כל נימוק משכנע לסטייה מהלכת בית המשפט .

אכן נכון הוא שמדובר במי שמבקשים לעבוד ולא יוחסו להם כוונות פליליות אחרות, אלא שכפי שנפסק לא אחת,  האיסור על הכניסה לישראל חל ללא יוצא מהכלל גם על אלה המבקשים לעבוד בישראל, ולא רק על אלה המתכוונים לפגע בה.

איסור זה נולד נוכח הצורך להקל על כוחות הבטחון במלחמתם במפגעים. כניסה של אלפי עובדים למדינת ישראל מקשה עד מאוד על כוחות הבטחון למיין ולבקר מי המבקשים לפגע ומי המבקשים לעבוד.

הראיה לכך היא שלמשיבים ניתן אישור לעבודה באזורים מסוימים ומוגדרים כמעלה אדומים וגבעת זאב, אך פרצו את הגדר והלכו למקומות אחרים. . המפקד הצבאי הוכיח כי הוא עושה מאמץ להקל על התושבים ולאפשר להם לחפש עבודה , ולפעול במידתיות, ובתנאי שלא יגרם מכך סיכון בטחוני מיותר. אלא שהמשיבים, בדבריהם במשטרה מודים שלא הסתפקו באישור שניתן להם, וכי כמעשה של יום ביומו נכנסו למדינת ישראל, והלכו לשער שכם למצוא שם מעסיקים, שיעסיקו אותם בתוך תחום מדינת ישראל, ולא באזורים שניתנה להם האפשרות למצוא עבודה.

הטענה כי אין מסוכנות במעשיהם אינה מקובלת עלי. אין דרך של ממש לברר את הכוונות של מי שנכנס לישראל מהאזור, והדבר מטיל עומס ניכר ביותר על כוחות הבטחון, דבר המפחית עד מאוד את היכולת להילחם במפגעים, ויצר כשלעצמו סיכון מיותר. משכך הגיע המפקד הצבאי למסקנה כי הדרך הנכונה והיעילה להקטנת הסכנה הינה במניעת הכניסה לישראל ובצמצום העומס המוטל על המערכת הבטחונית. לשם כך גם הוקמה גדר ההפרדה שמטרתה מניעת הכניסה לשטח המדינה.

המשיבים התעלמו לחלוטין הן מהאיסור לכניסה לישראל שהיו מודעים אליו, הן מההגבלה הקיימת מעצם האישור המוגבל שקיבלו להיכנס לאזורים מסוימים, והן מקיומה של הגדר בכך שחיבלו בה.

נוכח האינטנסיביות שלמעשיהם החוזרים והנשנים, ונוכח העובדה כי השקיעו מאמצים בחבלה בגדר כדי לייצר פתח דרכו נכנסו אין מנוס ממעצרם עד לתום ההליכים וכל חלופת מעצר בנסיבות אלה אינה ראויה.

לאור האמור אני מורה כי מעצרם יוארך עד לתום ההליכים בעניינם. עם זאת קצין בית המשפט יעשה מאמץ של ממש לקביעת מועד קרוב ביותר למשפטם.

ניתנה והודעה היום, 9 באוקטובר 2007, כ"ז בתשרי התשס"ח, בנוכחות המשיבים, ב"כ והתוב"ץ.

אריה נח, שופט

רמ"שית: מ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: